פסק-דין בתיק ב"ל 1120-10

1.         זוהי תביעה לגמלת שירותים מיוחדים מכוח הוראת סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.         הנתבע דחה את תביעת התובע לתשלום גמלת שירותים מיוחדים בהסתמך על תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) התשל"ט - 1978 (להלן - התקנות) אשר זו לשונה:

"נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד, או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקצבה מיוחדת."           

3.        השאלה העומדת להכרעתנו הינה האם המרכז בו שוהה התובע הוא מוסד העונה על התנאים המפורטים בתקנה 6.

רקע עובדתי

4.                 התובע יליד 1972, סובל ממחלה נוירודגרנטיבית פרוגרסיבית כרונית מילדותו. עקב מחלתו סובל התובע בעיקר מנכות בכפות רגליו, קרסוליו ומתקשה מאד בניידות.

5.        עד שנת 1998 שהה התובע במחיצת הוריו בביתם. בחודש 7/1998 עבר התובע להתגורר במסגרת חוץ ביתית במערך הדיור המוגן של המרכז לייעוץ ושיקום של התנועה הקיבוצית, שהינו מסגרת פתוחה של דיור בקהילה                    (להלן - המרכז).

6.        שהייתו של התובע במרכז  ממומנת על ידי אגף השיקום של משרד הרווחה ולכן יש חלוקה של קצבת הנכות- 80% מהקצבה מועברים לאגף השיקום במשרד הרווחה ו- 20% משתלמים לתובע.

7.        ביום 16.3.09 עבר התובע ניתוח לקיבוע קרסול ימין וגובס. עם שחרורו, שהה התובע בבית הוריו עד ליום 3.5.09. בגין תקופה זו שולמה לתובע גמלת שירותים מיוחדים (כמפורט בתעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם הנתבע והחתומה בידי הגב' טלי פולק, מנהלת מחלקת נכות כללית).

8.        ביום 4.5.09 חזר התובע לשהות במרכז שאז הופסקה קצבת השירותים המיוחדים וחודשה החלוקה בקצבת הנכות עם הגורם המממן.

טענות הצדדים

9.         התובע טוען כי  תקנה 6 לתקנות אינה חלה עליו שכן המרכז אינו מוסד שיקומי- סיעודי, ואין בו שירותי רפואה, שיקום וסיעוד כמובנם בחוק ובאופן השולל גמלת שירותים מיוחדים. עוד לטענתו, הוא שוהה במחיצת הוריו בביתם לפחות מחצית מימות השבוע ואמו, בעיקר לוקחת אותו לכל הטיפולים הרפואיים והפרא - רפואיים שלא מתקבלים בדיור המוגן.

10.       לטענת הנתבע , "המרכז" מספק לדייריו ובכללם התובע, שירותי סיעוד ושיקום ומשכך עונה הוא על דרישות תקנה 6, לפיה מדובר בשלושה סוגי שירותים חילופיים (שירותי סיעוד או שירותי רפואה או שירותי שיקום) ולמעשה די בהענקת הסוג האחד של השירותים, במסגרת המרכז, לשלילת הזכאות לקצבת שר"מ.

דיון והכרעה

12.       סעיף 206(א) לחוק,  קובע כי שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

13.       תקנה 6 לתקנות, קובעת ביחס לנכה במוסד, כי:

"נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת".

14.     בהתייחסו לתכליתה של התקנה קובע כב' השופט אור במסגרת בג"צ 5129/92 ליאור קרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, (פ"ד מז 4, 699):

"...גימלת שירותים מיוחדים באה לענות על צרכים מסוימים להם נדרש הנכה. הדבר עולה מהגדרת "שירותים מיוחדים: בתקנה 1 לתקנות: